בן שמואלי התרחשות ביערות הכרמל

: קורט וונגוט 13 אורות 45 "אל תעשה חיים קשים, תמשיך ללכת . " "אבל יש איזשהו צפי ? " "צפי ? " "כן, מתי נגיע . " "אל תדאג, אתה לא תפספס את זה," הוא פלט פתאום, בטבעיות גמורה, צחוק נקי וחזר אחריי : "צפי . . . " יערות הכרמל . מאז שהייתי קטן שמעתי את השמועות, אבל רק כשהתגייסתי גיליתי שהכול אמת . שכמות האנשים שקבורים באדמה הזאת מזינים את העצים של היער כולו . הבנתי שאני עומד להצטרף אליהם, להתגייס לפלוגות הדשן . יין בכיס,שמוליק הדליק סיגריה . הוא לא הציע לי . נזכרתי שהסיגריות שלי עד ושאלתי אותו אם אני יכול לעשן אחת עד שנגיע . "תעשן . " הדלקתי אחת והחזרתי את הקופסה . "יש לי שאלה," הוא אמר . "תשאל . " "זה היה שווה את זה ? " "זאת שאלה מתחת לחגורה . " "מצטער, אתה יודע, סקרנות . " "לא שווה למות בשביל כלום . " "זה הכול ? " "זה מה שיש לי להגיד . " "מה עם למות בשביל המדינה, למות בשביל המשפחה ? " "אין לי כוח לחרא הזה, שמוליק . " "טוב, בסדר . טיול שלך . אני פשוט אוהב לדבר קצת, זה מעביר את הזמן יותר מהר . " הבנתי אותו אבל גם לא הבנתי . זה היה מצב היחסים בינינו . תמיד הנחתי שההתנהגות הזאת קשורה לפציעת הראש...  אל הספר