נטע נציב קראת מספיק, אדון

א ו ר ו ת ׀ 2 1 : שוט י ם ב ד רכי ם — ק י ח ו ט ה , מ י נ כ הא ו ז ן ו א ו י ל נ שפ י גל 4 4 1 בַּבִּיּוֹגְרַפְיוֹת שֶׁקָּרָאתָ הַתִּסְכּוּל הוּא רַק מִטְרָד, מִנְעַד, רְשִׁימָה בִּכְתַב יָד, הֶעָרַת אַגַּב, תֵּאוּר מַצָּב, אַקְסְיוֹמָה, לֹא דִּיפְּלוֹמָה : זָקָן שֶׁל דְּבוֹרִים, פַּרְפַּר מִקַּרְטוֹן, זַמְזַם בְּחִידוֹן, קִלּוּף בַּתִּקְרָה, חֲלוֹמוֹת שֶׁל פָּרִים בְּנִפְנוּף הַסָּדִין הָאָדֹם עַל יְדֵי מָטָאדוֹר, לֹא פָּרָה צֵא, אָדוֹן צֵא ! עִם זְקַן-הַדְּבוֹרִים, עִם כַּנְפֵי-הַקַּרְטוֹן, אִם מִישֶׁהוּ יִשְׁאַל — הַרְאֵה לוֹ צִיּוּר שֶׁל פַּרְפַּר, שֶׁל פָּרָה, שֶׁל סָדִין אַל תִּדְאַג, אַתָּה תִּתְרַגֵּל לַנְּכוּת הַזֹּאת : רִיצָה וְשׁוּב רִיצָה בֶּהָלָה אֲמִתִּית שֶׁהַזְּמַן  אל הספר