דניאל קלמן נעליים

א ו ר ו ת ׀ 2 1 : שוט י ם ב ד רכי ם — ק י ח ו ט ה , מ י נ כ הא ו ז ן ו א ו י ל נ שפ י גל 4 4 ואל הבישוף מרטין מטוּר, שחלק את גלימתו עם הקבצן כשזה קפא מקור, וכך קפאו השניים מקור ומצאו חן בעיני האל, כי הרי מה התועלת בחצי גלימה בחורף, והתפללנו למאוריציוס הקדוש, שבחר למות עם לגיון שלם כדי לא לבגוד באמונה באל האחד והישר . פעמיים בשנה היה מגיע גובה המיסים ותמיד נראה מופתע לגלות שאנחנו עוד שם . מפעם לפעם הגיעו סוחרים, אך מאחר שלא קנינו הרבה, הם מיהרו לצאת לדרכם, וכך היה עדיף בעינינו . לא היינו זקוקים לדבר מרחבי העולם הגדול ולא חשבנו על העולם, עד שבוקר אחד התגלגלה אל רחובנו הראשי עגלה רתומה לחמור . זה היה ביום שבת, האביב רק התחיל, הנחל עלה על גדותיו ממי שלגים, וכבר זרענו את השדות שלא היו שדות בור . על העגלה הוקם אוהל עשוי אריג מפרשים אדום, ולפניו כרעה אישה זקנה . גופה נראה כמו שק, פניה כעשויים מעור מעובד, וזוג עיניה — ככפתורים שחורים זעירים . אישה צעירה יותר, מנומשת ובעלת שיער כהה, עמדה מאחוריה . אולם במושב העגלון ישב גבר שהכרנו אף שהוא מעולם לא היה כאן, ומיד אחרי שהחלו הראשונים להיזכר מיהו וק...  אל הספר