א ו ר ו ת ׀ 2 1 : שוט י ם ב ד רכי ם — ק י ח ו ט ה , מ י נ כ הא ו ז ן ו א ו י ל נ שפ י גל 0 1 וסנצ'ו ? הוא סתם נקלע לכיכר והצטרף לפסל . המחשבה שסרוונטס, בכוונה או במקרה, הוא שמשגיח על האומה הספרדית שעשעה אותי . לא כך תיארתי אותם . לקיחוטה שאני הכרתי היו פני-הומלס, נחושים אך עלובים ומוכים . הוא שש תמיד לקרב, ולא נטה להרים את ידו בברכה . רוסיננטה נראה רוב הזמן כגוויה מהלכת ולא כסוסו של אביר . סנצ'ו היה אדם פשוט לכאורה אך מלא גוונים — הדמות היחידה שהתפתחה במהלך שני הכרכים של "קיחוטה" . תיאור כזה לא התאים כנראה לספרדים במדריד . הם החליטו להותיר את סנצ'ו במקום שבו התחיל את מסעו, ולהפוך את קיחוטה המשוגע-לכאורה למה שרצה אולי להיות : פניה של ספרד . המשורר הרומי וירגיליוס טבע את המשפט " sic itur ad astra ", ובתרגום 2 . קיחוטה, וכנראה גם סרוונטס, רצה להגיע אל חופשי — זאת הדרך אל הכוכבים הכוכבים והצליח . כך גם שני השוטים האחרים שבהם נעסוק, טיל אוילנשפיגל והברון מינכהאוזן . כל אחד מהם ניסה בדרכו לערער על המציאות שלתוכה נקלע, להפר את הסדר החברתי, להתעלות מעל חיי היומיום, לשנות את העולם . שלושתם זכו ...
אל הספר