א. ברגמן לילה בירושלים, עם רובה

א ו ר ו ת ׀ 1 1 : ג 'ו ר ג ' א ו ר ו ול 4 4 1 הישראליות הבתולית שלי וחוסר הבטחון בעברית הניעו אותי לרוץ אחריהם בלי לשאול מה קרה . אחרי כמה מטרים נעצרתי בכל זאת . הנער הגבוה יותר לקח פיקוד . "הערבים," הוא קרא בהתרגשות, "שני ערבים, הם יהרגו את כולם, בוא, מהר . " "מחבלים ? " שאלתי וקיוויתי שלא, לא מחבלים . אני לא הגיבור שיסתער קדימה . רק דברים רעים ייצאו מזה . ולמה אני החייל היחיד כאן ? איפה כל החיילים שהיו איתי באוטובוס ? "חייל, תכניס את המחסנית ? " קיווה הנער הנמוך . "חייל, כמה מחסניות יש לך ? " שאל הגבוה . הייתי גדול מהם בשנתיים או שלוש והפער בינינו היה עצום . הם העריצו את הכוח שניתן לי . ראיתי את עצמי בעיניהם ולא ידעתי מה לעשות עם תחושת האחריות שהתעצמה בי, של גיבור-על שצריך להציל את העולם . כמה מחסניות יש לי באמת ? שתיים, בתחתית התיק . ליתר בטחון פתחתי את התיק ומששתי את תכולתו . להוציא אחת ? "בוא מהר," האיץ בי הגבוה . "אתה תירה בהם," אמר הנמוך . "הוא יירה באוויר," אמר הגבוה . "הוא יירה באוויר, יזהיר אותם ויתקרב ויירה ישר," אמר הנמוך . "הוא לא צריך בכלל להתקרב," אמר הגבוה, "עם רובה כזה...  אל הספר