א ו ר ו ת ׀ 1 1 : ג 'ו ר ג ' א ו ר ו ול 2 3 1 אחד מהם בטח הלשין לשלטונות ודיווח : כאן גרה זקנה אחת . הם לא ידעו שאני מחביאה את בעלי שלא יקחו אותו חס וחלילה . זה לא בדיוק שאני כל כך אוהבת אותו אבל יש בי חיבה עמוקה אליו למרות שהוא כמעט כל מה שאני לא אוהבת . מזמן כבר החבאתי אותו, אמרתי לו שהנאצים יבואו לחפש אותנו . הוא כבר קצת מבולבל . אז הם לא יכלו לדעת שיש עוד מישהו בבית . אני מקווה שילדיו יקחו אותו אליהם . מקווה . "תפתחי," צעקו שוב . לא פתחתי . הם פרצו את דלת הכניסה . הוא ישן . מזלו שהוא כבד שמיעה אחרת היה מתעורר והיו לוקחים גם אותו . אני צריכה לשמור עליו . שלא כמוני . הוא עדיין יכול ללכת ואולי אפילו לרוץ . אני חייבת . לבושים בחליפות מגן עלו במדרגות ונכנסו ישר לחדר השינה שלי . "תתלבשי," פקדו עלי . הכל היה מוכן . חיכיתי להם שיבואו . הם עוברים מבית לבית ומוציאים את הזקנים . "למען הצעירים" הם קראו "למען דור העתיד אנחנו חייבים להקריב אתכם . " לא הייתי צריכה להתלבש . כבר שבועות שאני ישנה בבגדים, מחכה לבואם . את זקני הרחוב המקביל פינו כבר לפני שבוע . עכשיו זה תור זקני הרחוב שלי . "אל תגעי בש...
אל הספר