מ ק ס שט נ ר 79 משום שהוא מתנגד לנו . . . אנחנו מעבירים אותו על דעתו, אנחנו משתלטים על פנימיות מוחו, אנחנו מעצבים אותו מחדש . . . אנחנו מעבירים אותו אל צדנו, לא לכאורה, אלא באמת ובתמים, בלב ובנפש . . . . 5 אין אנחנו יכולים לשאת מציאותה של מחשבה מוטעית אי שם בעולם . . . " ובהמשך אובריאן אומר במפורש : 6 "שומה עליך לאהוב את האח הגדול . לא די לציית לו ; חייב אתה לאהוב אותו . " דבריו של אובריאן מפורטים ומפורשים, ובכל זאת משמעותם לא ברורה . אורוול מתאר את רצונו — כמעט תשוקתו — של המשטר הדיקטטורי להפוך את העולם למושלם . השליטה המוחלטת על מחשבותיהם של הנתינים הופכת לאובססיה . אך מדוע שמשטר ציני וכוחני ייתפס לנקודת חולשה אמוציונלית כזאת ? מדוע שלא יחסל את הכופרים וייפטר מהם ? אפשר אולי למצוא כאן הדים לאובססיה הרצחנית שתקפה את המפלגה הנאצית כאשר החליטה לחסל את כל היהודים . ככל שהתקדמה מלחמת העולם, כך השקיעו הגרמנים מאמצים גדולים יותר באובססית "הפתרון הסופי" גם על חשבון המאמץ הצבאי, וגם כאשר היה ברור שהם עומדים בפני תבוסה . כמו הנאצים, כך גם האח הגדול אובססיבי לגבי המחשבות של נתיניו . בהקשר ההיסט...
אל הספר