וליד אשרף עטוף בלילה

א ו ר ו ת ׀ 0 1 : צ ' ר ל י צ' פלי ן 2 8 2 . איזה לילה יפה . ישבתי על ראש הגבעה והשקפתי על המכוניות, על האורות . פנסי הרחוב סימנו רחובות מעוגלים על הגבעות שממול . ריח של אדמה עמד באוויר, ריח של כוכבים . המכוניות עברו והעננים עברו, העצים נעו ברוח והעלים התחככו אלה באלה . כמה פעמים צריך לשבת על ראש הגבעה כדי להרגיש שהיא שלך ? אני מופתע ממנה בכל לילה מחדש . הרוח התחזקה . פתחתי את שק השינה שלי . עד לפני יומיים היה לי צריף קטן, שבניתי מקרשים וגרוטאות . ואז הגיעו פקח, פועל ושוטר כדי לפרק . הם מגיעים פעם בחודש . אנחנו מכירים והם יודעים שאני לא אתנגד ובכל זאת הגיע השוטר . על ידיו כפפות חד פעמיות שחורות, שלא יידבק . והפקח לקח אותי הצידה בזמן שהפועל הרס את הצריף הקטן ולקח את השברים . בינתיים הלילה העמיק . הכבישים התחילו להתרוקן . הירח הלבין את הגשר וריח האדמה התחזק . הריח עלה ועטף אותי ואני נרדמתי כמו תינוק, עטוף בלילה . 3 . הבוקר התחיל לאט . השמיים כוסו עננים והשמש החלשה הניחה לי לישון עוד קצת . חמש בבוקר, שש, שבע, הציפורים צייצו והשתתקו . המכוניות המהמו וכמעט לא צפרו . ואז כַּלְבּבא לבקר אותי ...  אל הספר
אורות הכרך