לבסוף , האקלים המיוחד ומעמד העיר הולידו מנהגים רבים שהיו שונים מהמקובל במקומות אחרים — במיוחד בתחום החקלאי הלכתי . אחדים ממנהגים אלה נזכרים בספרות חז"ל ( משנה , פסחים ד ח . ( לאחר החורבן נהפכה יריחו ליישוב לא יהודי , ואף שלימים נבנה בית כנסת במקום , התרכזו כנראה יהודי האיזור בנערן שמצפון מערב לעיר . בירושלים . למרות ההפרזה , ברור שעיר זו משכה אליה רבים מהמעמד היהודי האריסטוקראטי . גם הפרושים הזדמנו ליריחו להתכנסויות , אף שהתכנסויות מחוץ לירושלים בשנים שלפני המרד היו נדירות למדי אצלם . יהודה הנשיא ( שנת 200 לערך ) חזר האיזור ( או חלק ממנו ) לבעלות הנשיא יחד עם אזורים ממלכתיים אחרים בארץ . יריחו זכתה למעמד מיוחד בסוף תקופת בית שני גם מבחינה חברתית . הימצאות בית המלוכה בעיר , לרבות המוסדות המפוארים שנבנו בה , הקנו לפני העיר אופי של עושר , נוחיות והנאה . כוהנים רבים ישבו ביריחו , והחפירות שנערכו במדרונות ההר ממערב לעיר חשפו קברים רבים שלהם . אחדים מן הנקברים היו ירושלמיים , אולם קשה להניח שהובאו מהבירה דווקא לקבורה . סביר יותר להניח שרבים מהם היו תושבים מקומיים . הנחה זו מתאשרת על ידי מסור...
אל הספר