היישוב היהודי בגליל גחומי הגליל וחלוקתו הפנימית אחד האזורים בארץ ישראל המאוכלסים ביותר ביהודים היה מחוז הגליל . שטחו נחלק לשני חלקים שונים זה מזה מבחינה גיאוגראפית ( במיקומם ) וטופוגראפית ( בגובה הריהם : ( הגליל העליון והגליל התחתון , ובספרות חז"ל אנו מוצאים חלוקה משולשת של הגליל , שכן טבריה ובנותיה נחשבו לפלך מיוחד בו ( משנה , שביעית ט בן . בקעת בית הכרם — בין עכו במערב למורדות הר מירון במזרח — מפרידה בין הגליל העליון לתחתון . יוסף בן מתתיהו רואה את העיירה ברסבה שבבקעת בית הכרם כגבול שבין הגליל העליון לתחתון , ואילו המשנה סבורה , שהגבול הוא כפר חנניה שבבקעת בית הכרם . במשך כל ימי בית שני היה הגליל מבודד קמעה ממרכז החיים היהודיים בירושלים וביהודה ומוקף אוכלוסייה לא יהודית . אפשר שעצם השם "גליל" מרמז על מציאות גיאוגראפית אתנוגראפית זאת , מכיוון שנוסף על הוראתו העיקרית , "מחוז , " יש לו הוראה משנית — כעין מעגל מוקף , או טבעת . בימי בית ראשון היה המצב הגיאוגראפי אתנוגראפי דומה לזה של תקופת בית שני , ו"גליל הגויים" הנזכר בישעיהו ןח כג ) מרמז
אל הספר