דנה ג. פלג סדר פסח עם פרלה

א ו ר ו ת ׀ 7 : ק ב ר ט 0 1 1 שישמע טוב גם כאן וגם שם," אמרה לו תמרי . מילא השם, אבל העובדה שהחליטו לא למול את הילד, הוציאה אותו מדעתו . "בשואה יהודים מתו בגלל זה," הוא כעס עליה . תמרי הביטה בו כלא מבינה . "השואה נגמרה, אבא . " הוא רצה להגיד עוד כמה דברים, אבל ידע שיהיה לה מענה לכל מה שיעלה בדעתו . כשגמלה החלטה בלבה, אי אפשר היה להניא אותה ממנה . היא חקרה הכול וידעה הכול, והוא תמיד היה גאה בה על כך, גם כשהתנגד למעשיה . "אהההה," הוא התחיל ולא ידע בדיוק איך להמשיך, תהה אם להביא איזו שנינה, ואז המשיך, ב"בכל דור דור", מרים את קולו כדי להתגבר על מהומה קטנה בצד השני של השולחן . גם כך הדברים נשמעו היטב . "ברלין," אמרה תמרי, "מי בכלל רוצה להישאר כאן בארץ ? " ואוֹמה, הסבתא, חמותו בת ה - 99 , מלמלה משהו . אבל הפעם בלע קולו את דבריה, וזמן לא רב לאחר מכן הובא הגפילטע פיש אחר כבוד אל השולחן . אחרי שגמרו לאכול, ותמרי הסיעה את אוֹמה לבית האבות, ולקחה אותה לחדר, וטלי וכל החבורה שלה נסעו לדרכם, ושוב השתרר השקט הרגיל, נזכר קרן בַּסדר ההוא לפני חמש עשרה שנים או אולי יותר, שבו התחיל להבין שבתו והאמריקאית ...  אל הספר