דניאלה אידן בונדורמין

6 2 1 א ו ר ו ת | 5 : א ג ת ה כ ר י ס ט י לנחירַ י ולא הִ רפה . נדמה לי שרק כשהבטת בי ונהיית פתאום לא נינוחה, קלטתי שהפעם הבנתי את מה שלא הייתי אמורה להבין . זה היה כמובן הסוף ) תראי, למדתי לקרוא לסוף - סוף ( . בתואם מושלם, בדיוק ברגע שבו התלכדו בי הרשמים הקודמים והתבהרו באחת לכדי מציאות עכורה ) אולי לא עכורה דווקא - צלולה וכואבת ( , אצלך נעצר השעון . עוד סימן לחוקר העתידי של המקרה המתמיה שלנו . 37 : 18 - השקר נחשף . בבית ההוא פתחתי את דלת הזכוכית כדי סדק ויצאתי לנשום רגע במרפסת ומפרץ חיפה כולו היה פרוש לפ נַי בקרירות הזו המענגת והכל היה יפה כל כך ודומם ואמרתי לך שנורא יפה ומת כאן ועצמתי את העיניים, רק לקצת . והלא פעמים רבות השקרן הוא בכלל לא הרוצח ואנחנו מוצאות כל כך הרבה סיבות לשקר, רובן אפילו נעימות לנו . הקלאסית : "כדי לא לפגוע", אבל את שקרנית די גרועה . את משכנעת את עצמך שאת טובה אבל רואים עלייך את המאמץ . אני ויתרתי על רוב השקרים כשהבנתי שאני לא מאמינה לעצמי . זהו מחיר הראייה, נקודות האל - חזור שלי, המאלצות אותי להגיע וגם זה רק כעבור זמן רב אל הביצוע, אל ה"על החיים ועל המוות" שלי...  אל הספר
אורות הכרך