ואל מקדרמיד הפיתוי האחרון

4 6 א ו ר ו ת | 5 : א ג תה כ ר י ס ט י בפינה האיצה את צעדיה עד לריצה קלה, מקווה להגיע לפינה לפני שאנשי המעקב הסמוי יוכלו להשיג אותה . היא חצתה לעבר הרחוב הבא, ותוך כדי הליכה שלפה מהתיק את שכמיית הגשם . הפנייה הבאה הייתה ממש לפניה . היא הסתובבה ונכנסה במהירות דרך שער לחצר הקדמית של אחד הבתים, משכה את השכמייה מעל לראשה והידקה את כובע הבייסבול על שערותיה הבלונדיניות . אחר - כך חזרה לרחוב, והתקדמה בהליכה איטית, מתנודדת, כאילו עומד לרשותה כל הזמן שבעולם . כשהגיעה לצומת, הציצה אל מאחורי כתפה . לא נראה איש, חוץ מזקן שהחזיק בידו שקית קניות של סופרמרקט, והלך בדשדוש רגליים לכיוון הנגדי של הרחוב . זה לא אומר דבר, ידעה . אסור לה להרשות לעצמה להתנהג כאילו הצליחה לנער מעליה את המעקב . הכניסה לסמטה הייתה עכשיו בטווח ראייה . היה זה מעבר צר בין שני קירות אבן גבוהים, שקל מאוד להחמיץ אותו אם לא יודעים על קיומו . ההקלה שטפה אותה בגל אדרנלין, והיא נכנסה אל הפתח האפלולי . כשעברה את שליש הדרך, הבינה שטעתה טעות חמורה . שני צעירים התקדמו לעברה . לא היה להם מרחב מספיק ללכת זה בצד זה, אבל הם היו צמודים כל - כך, ...  אל הספר