8 4 א ו ר ו ת | 5 : א ג תה כ ר י ס ט י שזכר או ידע או ראה או שמע או שנא את אותה גוויה מעונה . ראשית ביקש לשאול ולבדוק את חורחה דה מונטריי פורע החוק, שגר בשכנות למנוח ז"ל, ונהג לקלל את הנ"ל . בכל ערב, מר חורחה, עם צאת הלבנה, יצא ושפך מררתו בגינה . ואת כל המררה הוא טרח וחרט על גדר שכנו, תוך תיאור מפורט . חורחה דיבר ללא לבטים : "מר אלטר אידיוט, ואני שנאתיו . הוא שכן מעצבן ומלצר זוועתי, אך מכאן ועד רצח ? מוגזם, באמת, אני חף מפשע, אז תנו לי לצאת . " השוטר התיישב בכבדות על הבר, התכבד במשקה גם חזק וגם קר, לגם בדממה, שאף קצת אוויר, וצפה בשידור הישיר : "ערב טוב לצופים . נעבור במהירות לסיכום הקצר, היפה, הרהוט, שיציג מר אנדריי לדברי דה מונטריי, שהדליף לו מר הופקינס . אליך, אנדריי : " סכסוך חמור נפתר בכדור המניע מובן : שכן מעוצבן . אלטר היה משמיע קולות, ומעיר את שכנו באמצע הלילות . העדים מגלים : חורחה אלים . כבר הפעיל פעם כוח על גוף המנוח . דה מונטריי הרשע רצח ופשע . עוד יומיים משפט, עוד שבוע יומת . שקט ירד על הפאב הקטן, ועצבות אט פשטה בין יושבי השולחן . הו, חורחה דה מונטריי, חשבו בני הכפר, כה חבל...
אל הספר