א ב ר י ה ר ל י נ ג 3 3 ד . מעולם לא התפזרה כך דעתו של הרבֶּה מול ארון הקודש . תפילתו היתה בפיו כמפתח ביד רועדת . כמה שניסה וחרק שיניים במזמורי השיר ליום השבת, לא פתחה זו שערי שמים . בקרבו כרסם כבר הרעב ומאחוריו נשמעה המיית הקהל רמה ושוככת, גוברת ודועכת וניגוניה כולם חולין גמור . מצד אחד של בית הכנסת ישב עקיבא, מוקף באנשים תאבי דעת על אודות הפרשה המסעירה והוא אינו חוסך להם בפרטיה, ומעליו בעזרת הנשים ישבה אשתו בוכיית העיניים במקום מכובד ליד אשת הגבאי, ולא כרגיל בפינה הדחוקה שליד קערת המים וערימת המעילים . מן העבר האחר ישב אברום - אברום וסביבו מצטופפים גברי גמזו במספר לא קטן מהסובבים את עקיבא ואף הם אוזניהם ערלות לפסוקיו של הרבֶּה המנסה להגיע ללבם - "התעוררי התעוררי כי בא אורךְ קומי אורי, עורי עורי שיר דברי, כבוד אדוני עליך נגלה" מתוך תפילת הלכה דודי שבימים כתיקונם מעוררת את המתפללים כהוגן והם עונים כאיש אחד שקולו רם ויציב ומבשר טוב : "לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה" - שכן מה שבפיו חוצב הלהבות של אברום - אברום מעניין אותם עשרת מונים יותר . לרבֶּה זה הספיק . הוא חדל מן התפילה, טיפס על המדר...
אל הספר