פרק שישי: הייתה, עודנה, וגם תהיה!

210 | רוזה לוקסמבורג האכזרי של רוזה לוקסמבורג, שימש קרקע פורייה להתפתחות הנאציזם . 5 מנהיגי הארגון נסעו לבוואריה ותמכו שם בעלייתו של אדולף היטלר . הלווייתה של רוזה לוקסמבורג . אחרי מותה התייחסו אליה קומוניסטים אורתודוקסים כקדושה, והמיינסטרים הקפיטליסטי זכר אותה כתאבת דם . מעטים התאמצו לזכור אותה כבת אדם, בניגוד לציווי שליווה אותה במשך חייה ״להיות אנושית״ באוגוסט 1932 העפילה קלרה צטקין, בת השבעים וחמש, במדרגות הרייכסטאג . כחברה המבוגרת ביותר בו, היא פתחה בהתאם למסורת את המושב שלו, העתיד להיות האחרון . קלרה הייתה עיוורת כמעט לגמרי, צעדיה היו מדודים, והיא נשענה על עמיתיה . הימים היו שונים בתכלית מאותם ימים שבהם טיילה לצד חברתה רוזה לוקסמבורג בברלין . קלרה נשאה נאום של ארבעים וחמש דקות, הזכור מאז כאחד הנאומים האנטי- פשיסטיים הידועים בהיסטוריה . בנאומה היא הסבירה שהמתקפה על חוקי העבודה ועל הפעולה הקולקטיבית הניחה את היסודות לממשלה הפשיסטית הנוכחית . היא הזהירה מפני תגובות רופסות להתגברות הפלגנות והשנאה, "יש לצאת לקרב במיוחד כדי להביס את הפשיזם, 6 היא המשיכה המבקש להחריב בדם ובברזל כל מבע בה...  אל הספר
הוצאת גמא