155 עד שהאליל הגדול יהיה מרוצה ממך . ׳ זעם עצום מילא אותי ורציתי לקלל את האליל שלהם, את תושבי העיר ואת מנהגיהם ולהחטיף לכוהן מכות הגונות, אך אותו פרסי זקן ייעץ לי בלשונו המתקתקה לא לעשות את זה, ואמר : ׳שמור על עצמך, אל תאמר מילה . אם תוציא מפיך ולוּ מילה אחת, הם יישרפו אותך חיים מיד . מה שהגורל הועיד לך מתממש עכשיו . בטח בחסדי אלוהים . מי יודע, אולי הוא ישחרר אותך מהמקום הזה . ׳ בקיצור, הזקן עזב אותי שם לנפשי, וכל השאר עזבו גם הם את המצודה ונעלו מאחוריהם את השער . בכיתי מרה על גורלי ועל חוסר האונים שלי . בעטתי בגופתה של אשתי והכרזתי : ׳אישה מקוללת שכמותך, אם נועדת למות בלידת בנך, מדוע התחתנת והרית מלכתחילה ? ׳ קיללתי ובעטתי באישה המתה עד שהותשתי והתיישבתי בפינה . כך עבר הזמן עד חצות היום והשמש להטה עד מוות . הרגשתי שמוחי רותח ועומד להתמוסס . בנוסף צחנת מוות עלתה באוויר ואיימה עלי . סביבי היו פזורות עצמות אדם ותיבות מלאות באבני חן . אספתי אחדות מהן והנחתי אותן אחת על גבי השנייה להקים לי מחסה שיגן עלי מפני חום השמש ביום, ומפני הטל בלילה . אחר כך הלכתי לחפש מים . מצאתי קילוח דק של מים שנב...
אל הספר