העמדת הפנים

31 העמדת הפנים של האמן" ) קטע 361 ) , 'המדע העליז' מסווג את היהודים ואת הנשים בקרב האמנים, המומחים תמיד לזייפנות . סביר להניח שהחיבור בין היהודי לבין האישה אינו חסר חשיבות . ניטשה עומד על מקבילה בין התכונות שלהם, וזו אולי מחזירה אותנו למוטיב של הסירוס והסימולקרה, אפילו של הסימולקרה של הסירוס, היכן שברית המילה אמורה להיות הסימן, שֵׁם הסימן . הנה סוף הקטע הזה על "האינסטינקט התיאטרלי" : … איזה שחקן טוב בימינו — אינו יהודי ? היהודי, גם כאיש ספר, כמי ששולט בפועל בעיתונות האירופית, משתמש ביכולת שרכש בזכות כושר המשחק שלו : הוא משתעשע ברושם של "מומחה", של "בקיא" . ולסיום, הנשים : כשמדמיינים את תולדותיהן של הנשים בכללותן [ ובעוד רגע נקרא מחדש את אותן תולדות, שהן לסירוגין תולדותיה של התיאטרליוּת ותולדותיה של ההיסטריה, כדף הלקוח מדפי תולדותיה של האמת ] , האין הן נדרשות להיות לפני הכול ולמעלה מכול שחקניות ? אם נאזין לרופאים שהפנטו בחורות [ Frauenzimmer ] : כללו של דבר, אם נאהב אותן — אם נניח לעצמנו להתהפנט בידיהן ! מה תהיה תמיד התוצאה ? שהן "נותנות את עצמן בשביל", אפילו בשעה שהן — נותנות את עצמן… ...  אל הספר