התגשמות של בבואה 222 המפרה את �ביבתו . מפגשמ של האמנימ עמ אדמת ארצ - ישראל הצמיח �יפֵּר ייחוּדי, �יפֵּר שצָמח מִגבורות - עבר - רחוק וממצוקה ועוד של חזוּת מדומיינת של גאולה והללו נחרתו בַזֵכר היהודי, הקולקטיבי והאישי ; וב�יפֵּר זה גמ רוח רעננ של התחדשות . ה�בל נמשכ גמ בארצ הגמ שקיבל פנימ שונות, וכנ המצוקה . הללו היו בקרב האנשימ שאכ מקרוב באו והתיישבו בארצ אכ המ הודחקו בעת - זו של תקופת - היישוב - תקופה שדיוקנהּ של גבורה - אל מתחת למראית - המונטאז' שעלתה באמנות . המ פרצו והבקיעו מראית זו בראשית שנות ה - 50 למאה ה - 20 והושתקוּ ועלו שוב, כעבור כשלושה עשורימ לקומ המדינה . אכ בינתיימ, שותָפ לאמירה ההגמונית, ניכּרת באמנ הישראלי דאז המגמה הפנימית שהיתה בו לתת מַבּע למתרחש והמתהווה בארצ ולהציגמ מִ צד חגיגיותמ בלבד, כבעת מעשה של הבאת בשורה . נזכור כי זו בשורה שנתבשר בה העמ בימי קדמ שלו, זהו דבר חזונ הגאולה של נביאיו ולכנ יהא הביטוי האמנותי כזה שפתוכימ בו, בזמנ - זה, עבר ועתיד כמו גמ תאולוגיה ופוליטיקה, באחד . המקומ הוא האדמה, ומעליה שמימ אלה, של ארצ - ישראל ; האדמ - זה היהודי - העברי השָב - המח...
אל הספר