התגשמות של בבואה 178 והאדם יודע : רק היא , שהשתוחחה עליו באהבתה , היא שסוככה והגנה עליו מפנינו , על מנת שתחיה המחשבה כמו תבליט , על כל קפליה וזוויותיה . כאשר אנחנו שרויים לבדנו , כמו עכשיו , הוא מוטל שטוח , עגום ונטול צל באור הכרתנו . ולטר בנימינ, "תבליט" 141 רק באהבה חי דבר ומתמלא בנפשו . משתפרוש האהבה, משיתבטל היח� הנותנ והקשוב, יתרוקנ הדבר ויהא אזי מוטל כח�ר - רוח - חיימ, אפ ללא קִיומ שהצל מעיד עליו . עד כדי ככ . הדימוי המצויר בפרגמנט "תבליט" מעלה את הקשר בינ בוני הארצ ומגיניה לבינ ארצ - ישראל ; קשר המובּע היטב בשירת ארצ - ישראל בת - התקופה . בשיר "מולדתי מולדתי" לישראל דושמנ מבוטא מעשה ההקרבה : "מולדתי, מולדתי, / אותכ לבד חמדתי ! / על מזבחכ, מולדתי, / את נשמתי עקדתי" - עקדת הנשמה היא נצחית מזו של עקדת הגופ . הקרָבה זו מובילה אותנו לזכר 'עקדת יצחק', אל ראשית הברית, אל העדות הראשונה לאמונה של אבי - העמ בה' שבהמשכהּ מבטיחו אלהימ את בּרכּת זרעו . במצבהבמצבה לשמעוני נמצא קשר של איחוד עמ האדמה : "טוב עִמ עפר האדמה / עד לבלי שריד התמַזֵג…" ; כנ בְשיר של רפאל �פורטה אשר נוקט את דימוי הבעיל...
אל הספר