157 שער חמישי : טורסו עברי עַמ בגלות, גלות שנכפתה עליו או שבחר בה מבֵּינ כל האפשרויות, עורֵמ על מהותו קליפות אפ בבלי - דעת ואלו הולכות ומתעבּות להגנ על גרעינו או לה�תירו . אבל שמ גחלת לוחשת, עִתימ גמ זאת בבלי - דעת ; לוחשת לו לשוב . והנה, נפקחות עיניימ ואוזניימ . השיבה לרישומי - בראשית נעשית מתוכ גילויֵי החיימ בזמנ - עכשיו, מתוכ מגע עמ הוֹלֵֶמ - לִבּמ . אזי תתעורר באנשימ מעֵינ השתוקקות, אמ מחמת דחק ואמ מפאת געגוע עז אל הרחמ, אל מקומ שיכיל אותמ כפי שהמ, כקשר שמבראשית . יש פעמימ שעל העמ לאתֵר מקומ זה ואחרות, שמשומ שהוא נושאוֹ בקִרבּו, עליו רק לצאת עמ גופו ממקומ ב ’ למקומ א ’ ושמ ימצאוֹ - במולדתו . תהליכ ה�רת הרבדימ שנצטברו והחציבה את מהות הדבר מחומר שנתגבש, זו משמעותו של גילוי המקור . עבור העמ היהודי, במקור זה גלומימ שֵמ שמהותו אחת עמו ; כמו השמ ’ציונ’ . ביאליק, בשירו ”למתנדבימ בעמ”, מבַקש את גילוי המקור . הוא מַפנה את העמ אל גרעינ אִשו הגוחלת בו . אולמ, לצורכ חשיפת הלהבה הכרחית החציבה הנוקבת בתִלי החושכ שנערמו עליה . מָשל, מעשה בריאה - מחדש מתרחש כאנ עִמ הולדת היומ ואורו מחשכת הליל . הו...
אל הספר