התגשמות של בבואה 148 השִ יבה, כרעיונ הנטוע באמונה, היא אל ראשית הרמונית הזהה לעת - גאולה . ביהדות נמצא את עֶ קרונ השיבה בהתממשו בדילוג . ומבהירה זאת האגדה : מהו ”’מדלג על ההרימ’” ) שיר השירימ שיר השירימ , ב : ח ( ”ואינ הרימ אלא אבות . בזכות אבותמ אני גואלמ” . זהו דילוג איכותי מזמנ - עכשיו אל הזמנ והמקומ הקדומימ ואל אבות האומה . מובנו של הדבר הוא שלמקורות העמ - האידאה שהפיחה חיימ בהיווצרותו ודמויות המופת שלו - יש מה לעשות בחיי ההווה, אמ לא בפועל ממש הרי כרעיונ לשאופ אליו . לגילויו של המקור או לחשיפתו הכרחי תהליכ דיאלקטי של קיומ וביטול אפ דרכ ההרי�ה - תהליכ הדורש את הזמנ ההי�טורי - עד ההגעה אליו . זהו זמנ עבור צריפה וזיכוכ דרכ היי�ורימ - זמנ גולָ ה . נושא המירוּק - ביי�ורימ נדונ רבות ביהדות כעיקרונ מכוֹנֵ נ של העמ . מְשָ לוֹ של ר’ יוחננ מתַ מצת עניינ זה היטב : ”לָמָּ ה נמשלו ישראל לזית ? לומר לָ כ : מה זית אינו מוציא שַ מנוֹ אלא על - ידי כתישה, אפ ישראל אינ חוזרימ למוטב אלא על - ידי י�ורימ” ) ”מנחות” : נ”ג, ע”ב ( . תמונת המקור שבגנ עדנ והשלמוּת ההרמונית בעת גאולה ואפ דמותו של משיח, כמלכ ...
אל הספר