113 שער רביעי : קליטת אותות יש ולאובייקטימ אלה מוענקת רלוונטיות ואקטואליות בתקופות - הווה מכריעות לעִתנ . האובייקטימ, במקרה זה, מוטענימ במשמעות ובערכ שונימ מאשר היו להמ במקור ועל כנ עמ אפשרויות יישוּמ שונות . לא כל ’דבר’ מתאימ לתקופה בה נפגש בו האדמ, ישירות או בעקיפינ, במתכוונ או באקראי . כדי לזהות את אפשרות ההתאמה של האובייקט לזמנ - עכשיו, שוּמה על האדמ לבוחנו ולראות את נגיעתו לאותו העניינ והתכלית העומדימ על פרק זמנ ההווה . דבר נו�פ : הידע הנרכש מעצמ המפגש - המעוֹרר עמ מקומ או אובייקט וההכרה בהמ, אינמ רק עבור הבנתמ, אלא שבאמצעות עירורמ והבאתמ אל ההווה, המ נגאלימ מנ השִכחה ומשטפ - החיימ שכמו הותירמ מאחור . באימאז’ דיאלקטי עולה תמונה שהיא מרחבית ואפ מכילה, הווה אומר : תלת - ממדית ; זאת להבדיל מהעלאת תוכנ באמצעות נרטיב או די�קור� אשר מוֹפָעָמ הראשוני, בטרמ הונפּקו מהמ דימויימ, הוא אֶפּי או ליניארי . האימאז’ הדיאלקטי משיג את קריאותו רק בזמנ מ�וימ, בעכשיו - זה של הינתנוּת - להכּרה . בהכרה זו יובנ כי באותה הקונ�טלציה הצורנית שעולה מהאובייקט ההי�טורי מוּכל, עמ ההווה, הדימוי של מה - שהיה . קר...
אל הספר