שער רביעי: קְלִיטַת אוֹתוֹת

התגשמות של בבואה 96 ה’תוהו ובוהו’ וה’חושכ’ ש’על - פני תהומ’ ו’רוח אלהימ המרחפת’ הינמ מצבימ הקודמימ לכל לידה בהמ חל העיבּוּר לקראת בריאה . שורש אחד משותפ יש לעֻבָּר - שהוא שלב של ’מַעבר’ - עִמ ’עָבָר’ ; ואחר - ככ הוּלד דָבר, עלה אל פני - השטח ונתגלה . �יפור הבריאה נפתח במילה ’בראשית’ באות ב ’ . האות ב’ צורתה דואלית, היא �גורה ופתוחה : מצד אחד יש בה מקומ הַכָלָה, שכּנ הראשית, מטבע ברייתה היא מכילה בהיותה המקור לכל ההוויה . מצד שני היא פתח - מקומ של נביעה והוצאה החוצה . אכ זנב קטנ יש לה לאות ב’, חוט המקַשר תדיר בינ מה שקודמ לאותה ראשית מופלאה למה שאחריה . מנ החושכ שעל פני תהומ יוצא המאמר האלוהי : ’יהי - אור’ ואחריו הנכָּחת המאמר ב’ויהי - אור’ ) בראשיתבראשית , א : ב - ג ( . עצמ ה’ראשית’ בטֵל עמ התגלות הבריאה בָּאוֹר . התגלות הבריאה ניכּרת במופעהּ ומדי רגע מתגלה לעינינו תופעת הבריאה בהתחדשותה . דבר התחדשות הבריאה עולֶה בתפילה ’וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּש בְּכָל יוֹמ תָּמִיד מַעַשֵה בְרֵאשִ_ ית’ . ואומר גרשמ שלומ ב�פרו פרקי י�וד בהבנת הקבלה ו�מליהפרקי י�וד בהבנת הקבלה ו�מליה : ”פרוש של טובו הוא : מֶ...  אל הספר