הכּול זורם בִּנעימה מתמשכת

69 שער שלישי : בבואה דבבואה ברג�ונ רואה את החיימ הפנימיימ כמשהו הדוֹמה למשפט יחיד רָ צוּפ, כנעימה מתמשכת . על כנ, הוא �בור, שכּל עבָרוֹ של אדמ קיימ בִּפְנִימוֹ . על - מנת שהתודעה תרגיש ברור את כל אשר הינה, עליה לה�יר מכשול שהוּשמ בפנֶיה, ’להרימ צעיפ’ ) ”נפש וגופ” ( . ’ה�רת המכשול’ היא מעשה הח�יד לקראת הידבְקוּתוֹ בעניינ האלוהי, בְּהַשקיטו לעת תפילה את הכוח החֶפְצי והמתאווה . והצעיפ מהו ? הצעיפ הוא הכי�וי שהמוח יוצר מפני הרוח . תפקידו לה�תיר מהאדמ את עולמ - הזְכָ רוֹת, למעט אותמ תוכני - זֵכר שבכוחמ לשרת את חיי העתיד הבאימ תכופימ ; תכנימ אלה נרתמימ למשימה ועולימ כמידת הכרחיותמ לחיי השעה . הרמת הצעיפ בעת תפילה מאפשרת לזכָרות השוכנימ ברוח האדמ, כמצַפימ שיעלו אותמ, לשוב ולהיות נוכחימ . מַעלתמ של תוכני הזֵכר העולימ לעיני המתפלל היא שהמ, בעת תפילה, משתתפימ בהיטהרות הנפש מִכּל מה שקדַמ ובתיקונהּ לעתיד ; ובעתיד זה, השעות הקרובות, השבוע, החודש והלאה . כאנ ”הנפש תִזכֹּ ר מה שח�רה עמ טרדַּת הגופ ] ; [ היא מתרפאה מחָלי שקדמ ומתעתדת לְמה שיִדחה ממנה הֶחָלִי בֶעתיד” ) כוזריכוזרי , מאמר ג’ : ה ( . על ...  אל הספר