21 שער ראשון : לְ שון - המראות יפָ רשוּהוּ, גמ יפַ תחוּהוּ על - פי נגיעתו לתקופתמ . ככ ה�יפור עשוי לקבל משמעות ותוקפ שונימ לפי רוח הזמנ המקבּלוֹ מחדש . עבור היהודימ זהו �יפור שנולד בְּ ’לֶכְ - לְ כָ’ ולכל תקופה לכ - לכ משלה . והעמ ממתינימ . במשכ אלפיימ שנות גלות דימה העמ לשמוע את הצו בכל רגע מחדש . יש והצו הושמע ולא היה מי שישמעוֹ ויקשיב או אפ ייתנ לו מענֶ ה . קול זה שב והדהד בשלהי המאה ה - 19 כאשר התנאימ האקו�טיימ של הזמנ המ שהגבירו את קולו, לשונ מאכ� נורדאו . אברמ הילד בנ - הגולה, בשירו של אלתרמנ "על הילד אברמ", הינו נֵ צר לאברמ האב שיצא מחרנ "ומול בְּרק פגיונות שוחרימ לציד" הוא שומע בלילה את דבר אדונָ י הקורא אליו ב"לכ לכ, דרכ ליל מאכלת ודמ, / אל הארצ אשר אראכ" . בנקודת - זמנ זו שבְ קורות - העתימ יוצאות �פינות אלֵ י ימ "כי מוליכ אותנ רעמ עתיק וגבוה, / כי מוליכ אותנ צו לֵ דותיו של העמ, / כי מוליכ אותנ דבר אדונָ י אל אברמ" . והוא יוצא "מִני בית ושער / כי הצו שרעמ על אברמ האב / רועמ על אברמ הנער" . אנו רואימ כי הצו ’לֶכְ - לכָ’, שהוא אחד עבור העמ, מכיל תקופות שונות בתולדות העִ ברימ ; ה...
אל הספר