שער ראשון: לְשׁוֹן-הַמַּרְאוֹת

התגשמות של בבואה 2 המילה ’אמנות’ נגזרת מהשורש א - מ - נ . שורש זה הוא בי�וד המילה ’אמת’ . האמת, יחד עמ הטוב והיפה, המ המרכיבימ את עקרונ האידאה . השאיפה אל האידאה מעלָה דימויימ הנ בעיני האדמ המדַמה לעיני - רוחו והנ בעיני האמנ המגשימ את דימוייו במתנ צורה בפועל . האמנות, בהיותה מוצגת לעיני צופימ, תעלה ותיצור דימויימ חדשימ אצל המעיינימ בה, כבמעגל ההולכ ומתרחב . רוח האדמ מַנבּיע דימויימ . חפצי - לב, כמיהות, געגועימ וזְכָרוֹת, 1 אפ מילימ ומחשבות, כל הללו מתורגמימ למראות . הכוח המדמה מעלה דימוי שכמוהו כרוח בלא גופ והוא משתוקק אלי צורה, היא הגופ אליו חובר הרוח . כל דימוי הריהו ישות מכילה ובכוחו ל�פר, לתאר, להורות ולכוונ, להשפיע ולהשיא את הרוח . הדימוי כמו יוצר עולמ משלו העומד לעצמו ; מעֵינ ממלכה אחרת שהאדמ אשר יְצרוֹ ברוחו או העלהוּ מתוכו נשאב - נלקח אליה . הוא כבר חי בעולמ אחר . גמ נפשו שמ נרגשת וגמ בגופו תחושות מָשָל הוא משתתפ וחובֵ ר אל המקומ שיצר . בעמ היהודי, המילה נושאת - הדימוי היא שהיתה רוֹוחת . אמנות הלשונ וההגדה היא שהיתה בשימוש אצל ’עמ �פר זה’ והעמ בכל מקומות גלותו ופזוּרתוֹ היה מדמ...  אל הספר
כרמל