יא מבוא את מהותו של הזמנ ומראיתו ניתנ לאפיינ באופנימ שונימ . אתייח� לשניימ מהמ : האחד הוא הזמנ הפיזיקלי, המכוּמת והמדיד, שניתנ לחלקו כחלל פיזי ; השני הוא הזמנ הטבעי ההולכ ומתהווה מראשיתו, ממה שנדמה כאינ�ופי ואילכ, והוא כחלל הטבעי החומק מכל חלוקה שהיא . הזמנ הפיזיקלי יירָ אה כקו ההולכ ונמשכ במגמה של 'קדימה' והוא נחלק לעִ תותיו ; השני מראיתו כשל חלל ח�ר - גבולות הנ כנקודה והנ כאינ - �ופ . "פר�פציה של חלל מקבילה לפר�פציה של זמנ", כתב בנימינ . 11 לפיככ, נוכל לראות את הזמנ כמקומ עבור התהוות והתרחשות - מקומ של תנועה . שיריו של ר' יהודה הלוי מלאימ את רצונו להגיע לארצ - ישראל ולירושלימ, היא יפה נופ "מְשוֹש כל - הארצ . . . קרית מלכ רב" ) תהלימתהלימ , מח : ג ( . בשילוב מילותיו באלו שב�פר תהלימתהלימ כתב : "יְפֵה נוֹפ מְשוֹש תֵּבֵל קִרְיָה לְמֶלֶכְ רָב . / לָכְ נִכְ�ְפָה נַפְשִי מִפַּאַתֵי מַעְרָב ! " ; הכי�ופימ ממלאימ אותו עד כי יבקש להינשא אל הארצ על כנפי נשרימ . בהתייח�ו לזמנ, הוא רואהו כעולמ ; כעולמ - זה . בשיר "צְנָפַני זמנ" רוממ ריה"ל את ממד הזמנ עבור התכלית שהועיד לו . לזמנ מוקנה, ממש כמו ה...
אל הספר