הזוועה הזו . כלא-האלם ~ 499 ~ וַאֲנִי אוֹמֵר לַיַּעַר, אֲנִי עַכְשָׁו מַמָּשׁ זוֹעֵק : – זֶה לֹא מַה שֶּׁאַתָּה צָרִיךְ הַיּוֹם . – הַיַּעַר מְחַבֵּק אוֹתִי כְּלֹעַ הַר-גַּעַשׁ יָרֹק, קוֹל יָרֹק וּמְרֻשָּׁע כְּמוֹ זֶרֶם עוֹבֵר דַּרְכִּי : – לֹא יִהְיֶה לְךָ טִיּוּל לְאֹרֶךְ הָעֵינַיִם שֶׁלִּי ! וְלֹא תֶּהֱנֶה מִמַּרְאֶה הָרִיסִים שֶׁלִּי ! וְלֹא תִּתְנָחֵם לְיַד הַתְּלוּלִיּוֹת שֶׁלִּי ! – שֶׁכָּל הַיְּעָרוֹת לֹא יִהְיוּ כַּיַּעַר הַזֶּה . אֲנִי עוֹמֵד כָּאן בְּרוּמְבּוּלָה כִּזְעָקָה, מַכְתֵּשׁ יְרַקְרַק שֶׁל זְוָעָה בְּאֶמְצַע הַקָּמָה . כָּל אֶחָד שֶׁהוּא בְּעִיטָה שֶׁל רַגְלִי הוֹפֵךְ לִלְשוֹנִי, לְלַהְטִי . הֱיֵה בְּתוֹכִי – וּזְעַק !
אל הספר