יופי וזוועה – באחד

הזוועה הזו . כלא-האלם ~ 482 ~ כל העולמות של מַטָּה ושל הבֵּין ושל העֶלְיוֹן – יאגמו אצל סוצקבר באגל הדמעה . 204 עֵין-הַנְּשָׁמָה דֶּמַע-תְּמוּנוֹת זוֹלֶגֶת ; צַיֵּר ! מצַווֹת התמונות לְמַעַנְךָ אַתָּה, וְכֵן לְמַעַן עוֹלָם שֵׁנִי . 205 ציור, מלה, דמעה – מלוטשים היטב, עד דק – מאירים בעתם, הללו מְצווים אסתטיקה . והיו גם החלומות והכמיהות שהם תדיר לעולם יפה יותר, למציאות שיש בה סוג של נקם ובכל השאר מאורו של חסד . פלה שפס תוהה במחנה הכפיה על גבולות החלומות בימים של חופש . "האם התשוקות של כאן ועכשיו כבר יישארו אתנו לתמיד" ? פלה מקווה לשלוה . היא מבקשת שקט לנפשה ; פשוט חֲזָרָה אל הטבעי . כעולה ממשפט בשיר שרשמה ביומנה : אביב היום, הושיטי לי את שפתייך לנשיקה ( [ 43 . 5 . 7 ] : 64 - 65 ) . 206 פשוט . ארוס . יצר החיים . ציר הדממה . בקצהו האחד, ביפה, דממה . דקה . שם ה' עובר . בשני, דממת מוות . פשוטה כמשמעהּ . היא רווחת במקומות המסתור . בבונקר . בבור . בתעלת-ביוב . בתוך קירות . בעליית-גג . בערמת חציר . בלוע-הארי . ממש . שלא יבחין, הארי, שלא ירגיש שיש שם בין שיניו, בין מלתעותיו – יהודון קטן וחרד ומש...  אל הספר