תיקון: להפוך את האֵלם לדיבור של מעשה לבנות־מחדש עִיר עַל תִּלָּהּ

הזוועה הזו . כלא-האלם ~ 471 ~ בִּמקום רדיפה אחר הרכוש, התענוגות והמותרות, נבוז להם ונמשיך את מורשת האבות שסימנהּ "חיים של תורה ויראת שמים . נמשיך לטוות את חיי הנצח, נקומם מן ההריסות את בית ישראל החרב וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי ( יחזקאל טז, ו ) דם הקדושים זועק ומדרבן 'חיי ! '" . 194 כן הלן בֶּר : "נצחיות-הנפש היחידה שאנחנו יכולים לחוות בוודאות היא אותה נצחיות שמהותה השתמרות זכרם של המתים בקרב החיים" ( [ 43 . 11 . 30 ] : 212 ) . המשוררת נלי זק"ש מבקשת בקרב העם את הזכירה שתעורר, שתניע, ואולי שוב יזכה עם זה של יהודים להפוך את 'שְׁעוֹן-הַחוֹל' ; הן תמורה-עד-שבר חלה בו . שבּא עד קצה . בשירהּ "סיני", 195 לאחר שתארה את המעמד שהוא ב-רֶתֶת וַחֲרָדָה, היא שואלת : הַאִם נִמְצָא עֲדַיִּן אֶחָד / מִצֶּאֱצָאֵיהֶם שֶׁל אֵלֶּה שֶׁעָמְדוּ בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד / וְכָל-עַצְמוֹתֵיהֶם רִחֲפוּ ? ואם יש בנמצא, אזי יָקֹם-נָא [ . . . ] וְיַגִּיהַּ אֶת-נָגְהוֹ, / בְּקֶרֶב הֲמוֹן-נְטוּלֵי-הַזִּכְרוֹנוֹת . אך חמור וקשה מֵהַ'שמא' הוא הדימוי שהיא מעלה : עַם הַדּוֹמֶה לָאֶבֶן ! אבן – שגם אם נצבר בה זֵכר, כפי שנודע ב...  אל הספר