הזוועה הזו . כלא-האלם ~ 453 ~ המחבר מעלה את דמותה של זלטה גליקסמן-בריש, אשה בגיל העמידה מרחוב מאי ,1 "פליטה מלודז' משנת 9391" . עסקנית תרבות היתה שם . ביוני 1941 היה בעלה באזור מרוחק בברית-המועצות, זלטה נשארה עם בנה-יחידה יוזשק . בינואר 1943 לקחו אנשי הס"ס את הבן ועקבותיו לא נודעו . האם חתכה את גרונה – היה זה ביטוי-מחאה אִלֵּם וטרגי נגד הרוצחים . מעשה זה עשה רושם רב בגטו . הדבר נודע לאנשי הס"ס אשר חשדו בזלטה שהיא מנהלת קשר עם המחתרת . "במצב קשה לקחו אותה מיד לבית החולים וריפאו אותה – כדי לסחוט ממנה אחרי כן ידיעות . [ . . . ] למרות היסורים האיומים – התנהגה בגבורה . אחרי שלושה ימים של עינויים הובילו אותה למוות . לפני המוות הספיקה אישה מיוחדת במינה זו לכתוב מכתב פרֵידה לבעלה" . המכתב נמסר לידי "אישה פולניה ישרת-לב [ . . . ] בתקווה כי עוד יבוא יום שהמכתב יגיע לידיו" . ושוב, בנאמנות רבה, נוקב המחבר בשמה – ואף אני אציינו – יאנינה קוסיטובה . אישה זו השגיחה על המכתב עד שחרור ביאליסטוק על-ידי הצבא האדום . הקורא מתוודע ל'מכתב הפרידה הטרגי' שנכתב ביום 5 באפריל 1943 . להלן המשפטים הסוגרים את המכתב...
אל הספר