אלי

הזוועה הזו . כלא-האלם ~ 442 ~ רץ אלִי אחרי הוריו בכתונת הלילה שלו, ובידו המשרוקית, שבה היה שורק במרעה לכבשׂים, לעגלים – וסבא שמואל רץ אחרי נכדו – וכאשר ראה אלי בעיניו בְּנות השמונה, ראה איך מאיצים בהוריו דרך סימטת הפרות, סימטת הפרות, שָׂם את המשרוקית בפיו ושרק . לא שריקת רועה ולא שריקת משחק, לא כך שרק, אמרה רוזה האלמנה בעודה בחיים ; את ראשו שמט אחורה, כצבאים, כאילות, בטרם ישתו מן המעין, היטה את המשרוקית כלפי שמים, שרק אל האלוהים, הוא אלי, [ . . . ] האופה : מציע לסור הצדה פן ישמע שמואל הסב האלם את השיחה פן יספוג את מילותינו כמו ספוג, כי אין הגה יוצא מגרונו, / החנוק בעניבת המות . [ . . . ] כובסת : היה חייל בהולכים, הביט אחורה אל אלי ( : 8 ) ששרק אל רוּם השמים – היכה-הרג אותו בקת רובהו [ . . . ] לקח סבא שמואל את הגוייה, התישב על אבן בשולי הדרך – והוא אילם . ( תמונה ראשונה : 9 ) . רבונו של עולם ! / הוי אתה, אתה, אתה, אתה ! [ . . . ] אנה אמצאך, / ואנה לא אמצאך ? שבַּכּל אתה, בטוב וברע אתה הוי אתה, אתה, אתה ! ( תמונה שניה : 15 ) . הזוועה הזו . כלא-האלם ~ 443 ~ מיכאל ( ממרר בבכי ) : כמה ריבי ...  אל הספר