הזוועה הזו . כלא-האלם ~ 430 ~ צ'שנובסקי קובל מרה על חוסר-האונים המוחלט שהיה בו . המודעות לכך "מרטה את העצבים והרעילה את הדם בעורקים" . התעוררו בו זעם וצורך להתמרד נגד חוסר האונים שלו עצמו ואלה הלכו ותפחו . "ברגעים מסוימים אִיימה [ תחושה זו ] להתפרץ כמו הר געש, ואז היו ממהרים לחנוק אותה בכל הכוח כדי שלא תוכל לקום מאפרהּ" . לא בכדִי עושה צ'שנובסקי שימוש באש ובמונח 'לקום מאֵפֵֶר' . הקם מאפר הוא עוף החול שחוזר ונשרף וחוזר וחי אך כאילו לא היו אלה הזמן והמקום לקום ממנו . ועוד ישנו האפר כאן בשואה, אפר המשרפות, אפר האנשים שבכבשני האש שאין חוזר ממנו . "היה צריך להבליג, להכניע את הרגשות" . הכנעה זו "היא צל ההיסטוריה של מאות שנות נדודים, אלפי שנים ללא מדינה משלנו והצורך התמידי להתגונן, רק להתגונן" ( : 73 ) . החיים תחת שלטון זר בארץ ובגולה הביאו את הנפש היהודית לרפיסות . להכנעה . לאומללות . לנמיכות-קומה, לנשׂיאת עלבונות באורך-רוח, נפש הרוצה לשאת-חן כתמורה ותשלום לארוח-מתמשך-בן-מאות-שנים בארצות זרות . היו אסירי-תודה לחיוך של הנוצרי, לקבלתו אותם, לאישורו אותם – אכן ידעו את הנפש האסירה . וכמה צהלנו כ...
אל הספר