הגטו הוא מקום מלכותו של היהודי

הזוועה הזו . כלא-האלם ~ 396 ~ הפחד והֵעָדֵר-התקווה, באֵין-משיב כביכול, באין תמורה והרגעה, בהרגשת נבגדות – מביאים את האדם להחריש צעקתו . נעיין בשפה של קפלן, במה שעלה לו משך יומיים : "הפחד כל כך גדול עד שירֵאים אפילו לצעוק . . . " [ 39 . 10 . ,4 ליל שמיני עצרת, ה'ת"ש ] . "עבים כבדים ושחורים הולכים ומתפשטים על שָׁמינו . אין שביב תִּקְוָה ; אין ניצוץ אור . [ . . . ] מה רע ומר גורלנו ! מאין יבוא עזרנו ! גם אבינו שבשמים שאבותינו היו נשענים עליו, כאילו בגד בנו . האומנם נחזור אחרי המשורר [ ח . נ . ביאליק ] : – שָׁמַיִם בַּקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלָי ! ! " והוא משיב : לָריק נַפנה תחינה לשמים, "הלא אין בהם נתיב לאלהינו ! ! " וממעמקים : "אלֹהֵי ישראל, איךָּ ? ! " [ 39 . 10 . ,5 ליל שמחת תורה, ה'ת"ש ] . ואחרי זה – האלם . "יושבים אנחנו שוממים ואבלים על חורבותינו ונטולי-כח לשוב ולבנות את הריסותינו" [ 39 . 10 . 8 ] . שנתרוקנו . אדם ובית . רוח נפש וגוף . באוֹר ליום א', ד' דחנוכה, ה'ת"ש, כתב קפלן : איזה קור מקפיא חודר ללב הדווי והכואב . באים רגעים שאתה באמת נכון לטרוף את נפשך בכפך . אשה זקנה ופשוטה אחת שואל...  אל הספר