זעקה דוממת: "למה? בגלל מה?" יחס האדם היהודי שבתופת לאלהים [וההפך---]

הזוועה הזו . כלא-האלם ~ 394 ~ הזוועה אינה מובנת . גודלה אינו מחוּור . והוא שואל, ובכן, את מי ישאל ? ופונה בכאב : אל אלהים ! מדוע ענשתנו ככה ? [ . . . ] עשר שעות שלמות ראינו את המוֶת פנים אל פנים . ואין כח בעולם, אשר יאמר למלאך המוֶת : הרף ! [ . . . עדים ] היינו לסצינות מחרידות ואיומות שאין בכל שום אמן העט לתארן אפילו בקירוב . הסצינות הדנטיות שבתָּפְתֶה תחְוֵרנה לעומתן [ 39 . 9 . 25 ] . משה פלינקר, נער בן שש עשרה בכתבו את יומנו . תפילתו לישועה – חרישית ; על אֶחָיו הוא מתפלל ; "שירחם אלוקינו על עמו שהוא כה בצרה" ( [ 42 . 12 . 28 ] : 47 ) , כתב . יהודי מאמין הוא משה . ודבק . הוא קורא בספרי הנביאים והרגשתו בשעת הקריאה היא כה ברורה בו : הרגשתי מכל אות ואות, מכל חלק וחלק של האות, שהדברים האלה מֻסַבִּים על זמננו זה . בכל נפשי חשתי שאך ורק לעת צרה זו מֻסַבּות המלים האלה, כי אחרת לא היו יכולות לנחמני כה ; [ . . . ] להרגיעני כה [ . . . ] , ש [ תשפענה ] כה עלי ; מנוחה ושלוה באה עלי בקראי בפרקים האלה ( [ כ' שבט, התש"ג ] : 64 ) . כעבור כשבועיים כתב "נעשתה בקרבי ריקות", ואין הוא יודע מאין באה לו זו ...  אל הספר