דף מיומן האקציה / ולדיסלב שלנגל

הזוועה הזו . כלא-האלם ~ 391 ~ אטי הילסום, מקננת בה הידיעה שעליה לקבל את הקורות ; היא כמו מכנסת עַצמהּ ופְנים וחוץ נהיים לאחד, וכותבת : "עליי לקבל הכול ולהיות מוכנה לכול ולדעת שמה שקיים בתוכי אינו יכול להילקח ממני" . השלוה הבאה עם ידיעה זו בונה בה ודאות אשר מביאה אותה לחשוב בצלילות הדעת ( [ 42 . 7 . 24 ] : 119 ) . אטי רואה את חלופיותו של האדם ושל חייו הפרטיים . "גם את המוות אפשר לחוות בפרספקטיבה היסטורית" ובכך קטֵן משקלו האישי . אהבת הבריות, ברגע שהיא "נזרעת בתוכנו, היא צומחת לממדים אינסופיים" ( [ 42 . 7 . 14 ] : 112 ) , חובקי עולם, שהאדם בו . "אם יודעים להקנות לְכל דבר את מקומו", כתבה אטי, והחיים נחווים כשלמות אחת, אזי הם יתגבשו "למשהו שלם ומלא" ( [ 42 . 7 . 4 ] : 94 ) . חוסר המשמעות עולה מן הֵעָדֵר השלמות . "תחושת החיים שבי חזקה כל כך וגדולה ושלווה", והיא קוראת בקריאה שקטה : "אלוהים, יש בי אושר שלם ומושלם" אטי מצאה 'מנוח בתוך עַצמהּ' ( [ 42 . 9 . 17 ] : 129 ) . אטי מונה סיבות לסבל האנשים . אך היותר חשוב הוא "איך האדם נושא בסבל, שהוא חלק בלתי נפרד מהחיים, איך הוא עומד בו ומעַכל אותו וה...  אל הספר