ב מ כ וּ ס ה מ מ ך --- שמטביעך

הזוועה הזו . כלא-האלם ~ 382 ~ בבוקר כבר ידעו בוודאות . באדישות, כדבר-מה הכרחי ובלתי נמנע עוברת הבשורה : אקציה בגטו . היה זה ה- 19 בינואר שנת 1943 . האם יצוינו תאריכים אלה בשולי ההיסטוריה ? והנה 162 יורדת באיטיות נתעורר בנפש שכֹּה נדחקה ונפחדה, סוג של רגש שנתעכר בעקה : "שלוה על הלבבות הצמאים לרמִיה, שלוה אנוכית, שהם . . . לא אנחנו . . . " ( : 18 ) . "הבהלה הראשונה נופלת בחנויות [ . . . ] אין לחם, [ . . . ] שאריות – " . המשורר מטיב לתאר את חוסר-האונים האנושי אל מול החיים-שידעו-עד-כה בציור-בבואה : "המזנונים המרוקנים מביטים בגליונות נייר קרים, לבנים ומשומנים" . "אזעקה פתאומית, ריצה בהולה . ההמון מתנפץ בחצרות, אל המרתפים, [ . . . ] . . . הבלוק רועד ברעידת 3000 חיי אנוש" . ועכשיו לאן ? להתחבא ? לברוח ? "מאוחר מדי ! ! ! " הבלוק מכותר . "המדרגות דופקות שעטת האימה . ספינתי שוקעת למצולות – המים מגיעים לתאים . . . אלפי כיוונים, עשרות אלפים תנועות בלתי נחוצות, [ . . . ] עיניים יבשות, מבוהלות, ידיים התופסות בתיקים, בידיות ובמגבעות . בהלה ! ! ! ", ומולם רִיק . מסתתרים "בחדר חשוך, מוסווה באופן מצחיק ...  אל הספר