הזוועה הזו . כלא-האלם ~ 380 ~ לסיכום ענין זה של מילים, כתיבה ופריחה של אותיות, אביא מדברי הלן בֶּר אשר כתבה יומן בצרפת בשנים 1942 - 1944 . להבדיל מכתיבת אירועים תוך כדי התרחשותם, היא מציגה מן הספרות אופן של כתיבת מאורעות בכלל במבנים סדורים וממרחק של זמן . כתיבה כזו, כפי שאנו כבר יודעים, שונה מכתיבה של יומן בזמן-אמת או בסמוך לו, למרות קוצר-כוחן ממילא של מילים לבטא את הדברים העמוקים, ובוודאי את סבלות השואה, את החריתות והפצעים שעשתה באנשים, את הכאב הקשה-מנשׂוא . בכל זאת, נפש הדברים העולה – אחרת . הלן מעלה קטע מהאפילוג ל בית טיבּו ( Les Thibault ) שנכתב בין השנים 1922 - 1940 ; האפילוג נכתב בשנת 1940 . להלן : הוא פתח בתיאור מבריק של שלביהָהשונים של המלחמה [ . . . ] וכך, מזוקקים, מצומצמים לתבניות נאות, השתלשלו המאורעות זה אחר זה בהיגיון מרשים . זה נשמע כמו תיאור של משחק שחמט . המלחמה הזאת [ . . . ] הצטיירה לו לפתע ממרחק של זמן ומזווית ראייה היסטורית . [ שמות מקומות ] שעד כה עוררו [ בו ] זיכרונות מוחשיים, אישיים וטראגיים – [ השילו מעליהם ] את מעטה המציאות שלהם והפכו לציוני דרך מדויקים וטכניים...
אל הספר