הזוועה הזו . כלא-האלם ~ 356 ~ קפלן מצטט את ישעיהו בפסוק שכמו מתאר את ההתנהגות הכפויה על היהודי : לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דלתיך [ דְּלָתְךָ ] בַּעֲדֶךָ חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד-יעבור-זָעַם ( כו, כ - כא ) . חֲבִי . "התחבאי מעט עד יעבר זעם" פירש רש"י, ובהמשך הבטחה היוצרת תקווה עזה כַּמּוות לנקם ולשִלם : כִּי הִנֵּה ה' יֹצֵא מִמְּקוֹמוֹלִפְקֹד עֲוֹן יֹשֵׁב-הָאָרֶץ עָלָיו וְגִלְּתָה הָאָרֶץ אֶת-דָּמֶיהָוְלֹא- תְכַסֶּה עוֹד עַל-הֲרוּגֶיהָ ( כא ) . שיצאה "ממדת הרחמים למדת הדין" ( רש"י ) . פירש מלבי"ם : "ה' יצא ממקומו לפקוד על עוֹן העכו"ם שהֵרעו לישראל וְגִלְּתָה הָאָרֶץ אֶת דָּמֶיהָ ששפכו בה [ , ] יהיה הדם מגולה להעלות חמה לנקום נקם על העבר ומעתה והלאה לא תכסה עוד על הרוגיה . כי אם ימצא הורג נפש תהי ארץ מתקוממה לו לענשו תיכף" ( "חזון ישעיהו" : פט / ב ) . במציאות הרעה ההיא, זו התקווה שהיתה בקפלן ובאחיו . הוא מתאר את הרגעים הנוראים והאיומים שעוברים עליהם בעת הַפְצָצוֹת אוויריות . עם הישמע הכרוז "אצעקה אוירית" מתרוקנים הרחובות "ודממה נוראה שוררת בכל מקום . נשמע מַשק כנפי המוֶת" . כל ...
אל הספר