אותיות השורש ח־ר־ש

הזוועה הזו . כלא-האלם ~ 330 ~ אמר רבי אורי מסטרליסק על התפילה שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת : הרי אין אנו יודעים כלל איך להתפלל, ואנו רק משוְעים לעזרה מתוך דחקות השעה . אבל הנשמה מתכוונת לצרכים הרוחניים, אלא שאין בנו כח להביע את כוונת הנשמה . ולכן אנו מתפללים, שאמנם ישמע השם את שוְעתנו, אבל ישמע גם את הצעקה האילמת של הנשמה, הוא היודע תעלומות . ( אור הגנוז ב : 434 - 435 ) . נזכור : אפשר יש צעקה באֵלם ! ח-ר-שׁ מתייחס לחֵרשׁ, לחסר חוש שמיעה, אף בהשאלה ; כך בשאוּל שלא הגיב לבִיזויו מפִּי מי שאָמְרוּ מַה-יֹּשִׁעֵנוּזֶה . . . וְלֹא-הֵבִיאוּלוֹמִנְחָה וַיְהִי כְּמַחֲרִישׁ ( שמואל א י, כז ) . היה צנוע שאוּל, מהשומעים חרפתם ואינם משיבים . ולא נסתייע . יהא, הנעלב כה, כמי שאינו שומע . ואין תֵּמה לזהוּת השורש ; הן הדיבור נשמע חרישי באוזני האדם החרש . 141 פפנהיים רואה 'החרשה' כ'שתיקה', כ'שתיקה פשוטה', שלשמהּ, כמו וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן ( שמות יד, יד ) ; או 'שתיקה מעיקרה' כמו אֱלֹהֵי תְהִלָּתִי אַל-תֶּחֱרַשׁ ( תהלים קט, א ) . או יורה על שתיקה בבחינת 'הפסק מדִבור' כמו ...  אל הספר
כרמל