אֵלֶם

הזוועה הזו . כלא-האלם ~ 314 ~ וּתְדַבֵּר וְלֹא תֵאָלֵם עוֹד . "עד העת ההיא היה כאיש אלם לבל יוכיחם מלבו כי לא שמעו אליו" שלשונו דבקה לחיכּו ונאמר : " וְנֶאֱלַמְתָּוְלֹא-תִהְיֶה לָהֶם לְאִישׁמוֹכִיחַ ( יחזקאל ג, כו ) לכן אמר בבוא הפליט ויראו שאמת דברת אז יהיה לך פתחון פה להוכיחם מלבְּך כי מאז יִשְׁמעו לך" ( "מצודת דוד" ) . פתחון-פה בא אפוא בַּמקום שבו ניתן להשפיע, לשנות ; יותר מזה – לכעוס מול הנוגשׂ, העושק, הממית . כאשר אתה יודע שאין עוד בידך לשנות דבר, כאשר אתה מוכרע מראש – תאלם, תהא כמי שנִיטל ממנו כושר-הדיבור . היהודים בגולה היו מוכרעים מראש . לַמְנַצֵּחַעַל-יוֹנַת אֵלֶם רְחֹקִים ( תהלים נו, א ) . תרגם יונתן : כְּנִשְׁתָּא דישראל לְיוֹנָה שָׁתוֹקָא . דהיינו היונה הנאלמת היא כנסת ישראל . גם היונה – שגָלתה – נאלמה . וְהִנֵּה . . . מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים ( בראשית לז, ז ) ; בֹּא-יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו ( תהלים קכו, ו ) . פסוקים אלה מעלים קריאה שונה בשורש א-ל-מ שכמו מדברת בסיבת ההֵאלמות, ולהלן : 'אָלַם' . "עִקר הוראתו קשירה וכריכה, והָשאל לענין כֹבד פה, קישור הלשון ומוצאי הדִבּוּ...  אל הספר
כרמל