~ 290 ~ ממלכת השתיקה המהר"ל נטל שני מצבים הופכיים של חורבן ובְנִיָּה לבחינה של 'הֶעְדֵּר והֲוָיָה' כאשר האחד נובע מן השני וכתנאי לו . בספרו נצח ישראל כתב : "ההֶעְדֵּר הוא סבּת הֲוָיָה" . והוא מרחיב את עקרונו : "אם אין כאן הֶעְדֵּר אז לא תחול שום הֲוָיָה שלא יתהוֶה דבר רק כאשר קדם לו הֶעְדֵּר צורה לגמרי" . משמע הדבר שכאשר דְּבר-גזֵירה של חורבן מתקיים אזי ודאי שתתקיים גם הגזֵירה השניה "היא ההֲוָיָה שהיא לב"ה [ = לבית המקדש ] " . ר"ל שהחורבן והשִממון הם מעֵין רְאָיָה, אף כעין הבטחה ; "אז ידעו כי כמו ההֶעְדֵּר שהוא קודם ההֲוָיָה כך יהיה ההֲוָיָה שיהיה ירושלים מיושב לגמרי בישוב הגמור" ( פרק כו : קל - קלא ) . ובכן, כמעט ניתן לומר מה טוב ומה נעים החורבן והעשן, ההרס והמוות . ממש כזרע המתמקמק באדמה והוא נושא את תוחלתו ואת תכליתו בו . ר' שלמה הכהן רבינוביץ מראדומסק כתב כי "כובד הגלות שמתגבר בכל יום [ . . . ] הוא ענין הנסתר מבני אדם כי באמת הוא טובה גדולה לקרֵב הגאולה" . "ענין הגלות" כתב, הנו "לפי הנראה בעינֵי בשר [ . . . ] דבר הפלא [ פליאה ] מדוע עשה ד' ככה" . אך יודע אלהים "כי מהר יהי' הישועה כ...
אל הספר