"הבכיה הפנימית הדמומה"

~ 285 ~ ממלכת השתיקה רק העומד מרחוק יש לו עיני שכל כשיראה צרת הנאשם בודאי יתמלא עליו רחמים יותר מעל הראשון הצועק בקול, וכן היה ביוסף צדיקא כשבא אל אחיו ושמע פתאום אשר יתנכלו אותו להמיתו, תיכף נבהל ונדהם [ . . . ] ונשתפך עליו נפשו עד שלא היה בו כח ועוז לבקש על נפשו בקול תחתונים, רק גנח וילִיל ושפתותיו [ נעות ] וקולו לא ישמע, וז"ש אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ ביותר ע"ז מה שראינ"ו בעינא פקיחה צרות נפשו שהיה גדול כל כך, עד שֶׁיִּראָה ורעד יתכסנו פלצות אשר זה מחמת בְּהִתְחַנְנוֹאֵלֵינוּ , בקול נמוך כל כך עד, וְלֹא שָׁמָעְנוּ . ר"ל שבחוש הראייה ראינו את צרת נפשו, אך את תחינתו לא שמענו . וזה אֲשֶׁר רָאִינוּבְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּוְלֹא שָׁמָעְנוּ , שהחִנוּן היה טמון בלבו עד "שלא יכולנו לשמוע, מפני כי נִטּל ממנו כח הדיבור הן על ידי הבשורה ממיתה, והן על ידי הבשורה כי ימכרו אותו ויתגרש מבית אביו הקדוש, לארץ טמאה" ( אהל יצחק סא : יג / ב ) . וכן, אוסיף, משום שאחיו בשרו ודמו – בני אביו הם המבקשים כל כך את רעתו . 120 פלצות, אמר הרב יעקב דוד מאמשינוב, בְּעָתָה . ולאלהים חישובים ופתרונים . ר' יעקב-דוד מאמ...  אל הספר
כרמל