~ 281 ~ ממלכת השתיקה היה הרמ"מ מרחיק עצמו מן הדיבור ונתן לכך תוקף מן הכתובים . להלן : כתוב במסכת "יבמות" : "ר' נחמיה אומר כל תיבה שצריכה למ''ד בתחִלתה הטיל לה הכתוב ה''א בסופה ותנא דבי ר' ישמעאל כגון אלים אֵילִמָה ( שמות טו, כז ) מחנים מַחֲנָיְמָה ( שמואל ב יז, כד ; כז ) [ . . . ] דִּבְלָתָיְמָה ( במדבר לג, מו ; מז ) יְרוּשָׁלְַמָה ( יחזקאל ח, ג ) מִדְבָּרָה " ( דברי הימים א ה, ט ) ( פרק ראשון : יג / ב ) . פירש הרמ"מ את הדברים : "קשיא מאי נ"מ [ = נפקא מינה ] יכתוב [ האות ] למ"ד ולא לִיבְעֵי [ = יצטרך / יבקש ] ה"א" ( האוצר . . . "עשר זכיות" מערכה ה, כו : כג / א - ב ) ; "אך דהתורה מורה לנו בזה עצה טובה באם שיש לו לאדם לדַבֵּר דבר אפי' ההכרח מ"מ [ מכל מקום ] יתן מעצור לרוח בכל מה דאפשר ואפי' הוא מוכרח לדבר דָּבר זה, ידבר בסוף, ובתחילה לא ידבר" ( שיח שרפי קודש חלק שני, תנג : נט / ב ) . והיוצא מזה שניים : המיעוט בדיבור והאיפוק בו עד שיצטרך לדבר ; שיאצור בתוכו את המילים שתהיינה חשובות ויקרות ללבו . עוד על ההמתנה למד ממזמור כ"ט : קוֹל ה' יָחִיל מִדְבָּר יָחִיל ה' מִדְבַּר קָדֵשׁ ( ח ) . קוֹל ...
אל הספר