~ 268 ~ ממלכת השתיקה לא היה ברבי יצחק שום בקשת שררה . אלא היה הולך מלא באמונה בה' ומשפיע . כלפי כל אדם נהג בשוויון מלא, במתינות ; כמרוֵוח לאדם מקום להיות גם טועה, ומִשֶּטעה, היה מרוֵוח לו מקום לחרטה וללימוד ולתיקון . שהיה מרווח ומאפשר את התיקון והתשובה אנו למדים מהסיפור יוצא-הדופן שבכאן : בהיותו בווארשה באה אליו אשה ותינוק בזרועותיה וביקשה שמחמת שבעלה יושב בסיביר שבע שנים אולי יוכל להשתדל בשליחת בעלה למקום שיש בו רב ובשילוח גט ורבי יצחק נֵאות . "היושבים עמו תמהו, מה לזונה ובנה בן ב' שנים כאן, אמר מרן [ . . . ] וכי יש רחמנות גדול מזו שאין רצונה לשבוק היתירא ולאכול איסורא [ = להניח התר ולהנות מהאסור ] " ( אהל יצחק ז : ד / ב ) . איש של שלום היה . של בקשת האיזון וההשתווּת . תוארו וסבר-פניו, סיפר מי שראה אותו, היו כשל אברהם אבינו ; שהחסד היה משוך עליו . ונזקקו היהודים לדמיון שיפעם בהם ולהאדרת דמות הרועה אותם ולאהבתם אותו . יובא כאן סיפור שיש בו להצביע על רוח החסידות ועל תבונת-הלב של רבי יצחק : ר' יצחק מווארקי גדל אצל ר' דוד [ ר"ד ] מלעלוב והיה מתלווה אליו בנסיעותיו ללובלין . פעם אחת בראש-הש...
אל הספר