~ 261 ~ ממלכת השתיקה בהֶעְדֵּר "חיים אלה, מן ההכרח הוא, ש'גם זה יתקלקל'" ( אור הגנוז ב, מבוא : 320 - 321 ) . עולה תמונה של התפוגגות האחדות שבקיום-יחד, של ההתלכדות-לאחד ; תורה, עבודה, תפילה, צדיק, חסידים - - אלה נפרדו זה מזה . החסידות הלכה והתרוקנה מנפשהּ . רבי יצחק מאיר מגור הכיר בירידת התנועה וחרד לה מאד . הוא "תֵּאר עדה אשר הכל נמצא בה, מנהיג וקהל ובית מדרש על כל מכשיריו, והנה עוקר השטן את הנקודה הפנימית, 'אבל כל השאר עומד בעינו והגלגל ממשיך להסתובב, ולא תחסר אלא הנקודה הפנימית'" ( אור הגנוז ב, מבוא : 350 ) . רבי מענדל מווארקי הגיב לַמשבר בתנועה ועל פקפוקי השעה בשתיקתו, כדרכו . השתיקה חכמה ועקרונה "אינו הֶעְדֵּר דיבור בלבד" ; עניינה הוא השפעתה החיובית . בובר משווה את שתיקת הרמ"מ לצלוֹחית פולייטון "סמוי מן העין, ומי שנמצא במחיצתו שואף ריחו אל קרבו" ( אור הגנוז ב : 578 ) . לפתרון המשבר אף ישב בשיח-שתיקה-יחד עם צדיק אחר את משך הזמן שהתאים להם כאחת, ובזה באו אל מלאותם, לעתה . כשהוא גופו מדבר על השתיקה, [ . . . ] , אינו מתכוון בזה לתפילת דומיה, אלא לבכיית דומיה או ל"צעקת דומיה" . צעקת הדו...
אל הספר