~ 245 ~ ממלכת השתיקה בערוב ימיו החל רבי נפתלי להתבודד וכבר לא היה עבור האחרים ובהם תלמידים וחסידיו . הוא "התכנס בתוך סוכתו האהובה, הבלתי נראית, רדופת השדים . [ . . . ] הוא חדל לדבר" . שתק גם לִבְנוֹ, רבי אליעזר מדזיקוב . הסבריו לשתיקתו שנתן במחוות גוף היו רק למראית עין . "מאוחר יותר חדל מהסברים . הוא נותר בשתיקתו . לבד", והנה הגיע יומו האחרון . "האב החולה והבן נותרו לבדם" . מתגעגע הבן אל אביו ; "'דבר, אבי [ . . . ] , הגד משהו, מילה אחת' התחנן רבי אליעזר . האדמו"ר הזקן הביט בו ולא אמר דבר . 'אתה יכול', אמר הבן . 'אני יודע שאתה [ . . . ] יכול לדבר . למה אתה לא עושה זאת ? למה אתה לא רוצה לדבר, אבא ? '" נעצור נא יחד בִּתמונה זו ובבאה אחריה שבהן, שם בחללו של חדר, כמו הכל עמד : האדמו"ר הזקן התבונן בבנו דקות ארוכות "ואז השיב בקול לחש צרוד ומקוטע : 'אני . . . פוחד . אתה . . . מבין ? אתה מבין אליעזר . אני . פוחד' . פוחד ממה ? ממי ? לעולם לא נדע" ( שם : 186 - 187 ) . דומני שלהלן, שמרבי יצחק מווארקי, מסביר משהו מפחדו של ר' נפתלי מרופשיץ : "ר"י מווארקי, בחג הפסח, בברכת המזון, נשמע שאמר : 'אל תצריכ...
אל הספר