~ 243 ~ ממלכת השתיקה ההסתר היה בשניהם : באלהים וביהודים . החסידות עוררה את מצפון היהודי לדבק בה' וכיוונה את חסידיה אל הדבקוּת ; שלא יהא מקום פנוי ממנה . הרב מנחם-מענדל מווארקי פירש את הפסוק וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי ( דברים לא, יח ) והמשיל "למשחק המחבואים בו משחקים הילדים" . הרמ"מ מעלה את תמונת המשחק . המתחבא צועק, "'התחבאתי' . הילד הנבון יכול לתפוש לפי הקול, היכן מתחבא חבירו . כן הבעל דעת ששומע את השי"ת מכריז אני נסתרתי את עצמי, צריך לעודד קול זה אצלו, ויחפש עד אשר ימְצא" ( הצדיק השותק בסוד שיח השרף פד : קנח - קנט ) . אמנם מִפעלותיו מודיעים את נוכחותו, אך גם ההסתר קורא . בקול-אף . האם חיפשו היהודים שם באמת, עד התעורר החסידות ? ובכוונה מלאה ובדבקות ? " [ ה ] חסידות ענינה 'שויתי' שאינו פוסק" כתב שטיינמן ( : 215 ) . בתקופת החסידות ידעו שיש דרך לחפש נחמה . ולמצוא, לפחות פורתא . החסידות שחררה את היהודי מסבל אישי . מצוקת הנפש והגוף וכאב-הלב והשאלה על אלה, כמו חובּשו בדרכו של היהודי החסיד אל ה' דרך הצדיק שנודע שצדקתו עמו . בפרק "איֶלת השחר של החסידות" טען שטיינמן כנגד הייסורים : חי...
אל הספר