~ 227 ~ ממלכת השתיקה נפנה קמעא אל הילדים, אל מקום גידולם . ה'חדר' בו שהו הילדים הקטנים היה מעין מיקרוקוסמוס של העיירה ; עוֹניהּ ניבּט ממנו כבבבואה . נעצור רגע בבֵית תלמודם של הפעוטים ונשהה עמם בחוויות היומיום שלהם . אברהם דוב בער גוטלוֹבּר 95 מספר בלשון חיה ובאירוניה על סביבת הגידול של הילדים במאה ה- ,19 שם בעיירה בחבל ווהלין, ועל חוויית לימודו בחדר בהיותו כבן חמש שנים . בפרק זה הוא מעלה את סבלו מ'עול הבעלפער' [ בעל-פעור ] , המסייע למלמד . ילדים רכים והוריהם, המלמד והבעלפער – ענִיים היו כולם . הבעלפער הוא ששלח יד מכה בילדים "וצעקתו תעלה באוזנם כל היום להחרידם ולהפרידם ולהמס לבם בקרבם ולהמית את רוחם ולהכאיב כל חלקה טובה בהם, ורבים מהם יקָטפו בעודם באִבּם וימותו" . מין ילדות שכזו, מין כאב צְעיר-חיים שהסכינו לקבלוֹ . גוטלובר כותב על דמויותיהם של הבלעפער ושל המלמד, שהן למעשה אחת רק בזמנים שונים עוקבים, שכּן המלמד קודם היותו מלמד היה בעלפער ומשנשא אשה היה למלמד . " – הוא ה'בעלפער', הוא המלמד והוא האומֵן המגדל על ברכיו נערי בני ישראל לתורה" . בגוף ראשון סִיפּר גוטלובר על לכתו 'בימי עוני', שח...
אל הספר